כבר למעלה מעשור שאני מבצע הדברות, והגיע הזמן לחשוף לכם את חיי המדביר מבפנים.
באתר שלנו יש מלא מידע על מזיקים שצברנו לאורך השנים, הן בתיאוריה והן במעשי (בעיקר במעשי), בבלוג אנחנו הולכים לחשוף את החיים האישיים יותר שלנו, שתכירו את צוות מזיקיס, את דור ואת דימה ואולי בהמשך גם קבלני המשנה האדירים שלנו יצטרפו.
מקווים שתהנו!
איך הכל התחיל?
אז הכל התחיל ב – 2010 – עת השתחררתי מהצבא הרופאים המליצו לי על ביקור חודשי בנמל התעופה… לא לא, התבלבלתי קצת, אבל כשהשתחררתי ראיתי מודעה בעיתון –
רוצה להרוויח כסף? תתקשר!
אחרי שווידאתי שלא מדובר בדברים "אפורים" – ושמדובר בהדברה נצמדתי למדביר והתחלתי ללמוד את העסק מבפנים.
עניתי לשיחות, שלחתי עבודה לעובדים, ביצעת עבודה בעצמי כמובן וראיתי כיצד אני יכול לקחת את העסק הזה עשר צעדים קדימה.
ככה היה במשך האביב-קיץ עד שנרשמתי ללימודי ביולוגיה באונ' בן גוריון בבאר שבע.
2011-2013 – באר שבע עיר החטאים
בבאר שבע בימים ההם יכולת לעשות הכל, ובזול.
בתור סטודנט החיים שלך היו סופר קלים וטובים – קצת לומדים, הרבה מבלים ובעיקר מנגבים חומוס.
למרות החיים הנוחים והקלים בבאר שבע, משהו הציק לי, ידעתי שלא שם אני רוצה להמשיך לחיות (טוב, רוביק עוד לא הביא אז את העיר לאימפריה שהיא היום) – וכל פעם שכף רגלי נחתה בירושלים הרגשתי משהו שונה – הבנתי – אני חייב לעבור לירושלים.
2014-2016 – ירושלים הנה אני בא
עזבתי את לימודי הביולוגיה ומדעי המחשב בבאר שבע ועברתי ללמוד ראיית חשבון באונ' העברית.
כולם אמרו לי שזה לא מתאים לי, אבל כרגיל, אני אוהב להתייעץ עם כולם (למרות שההחלטה כבר נפלה בליבי) אבל לא לומד להקשיב – ונרשמתי ללימודי חשבונאות ומזרח אסיה בעברית.
העבודה הראשונה שלי בתור עוזר חשב הייתה במשרד התיירות (רח' בנק ישראל) – שם ראיתי שמאוד כיף להיות עובד מדינה, אפילו שילמו לי להתאמן בחדר כושר – אבל האמת שזה לא ממש עניין אותי.
זכרתי איך נהנתי לתת שירות בתור מדביר ואמרתי, מה כבר יכול להיות, נוציא רישיון הדברה ונעבוד בהדברה תוך כדי הלימודים.
הרי מה שמיוחד בלימודי חשבונאות שאתה סוגר כבר סטאז' בשנה א' (EY כבר חיכו לי שאצטרף אליהם ב 2018).
מזיקיס המדביר היווני – יוצא לדרך
האתר הראשון שבניתי היה MEZIKIS.COM – החלטתי שאלך על שם יוצא דופן, לא רציתי להיקרא "דור המדביר" או "דור הדברות" – רציתי משהו שיזכרו, יאהבו או לא יאהבו לא עניין אותי, העיקר שיזכרו.
אם הייתם מהבודדים שנכנסו לאתר MEZIKIS.COM ב – 2014 הייתם נקראים מצחוק (או מתעצבנים מעוצמת המוזיקה האוטומטית). איך שהיו נכנסים לאתר הייתה מוזיקה יוונית, כל האתר היה מצוייר בדגלי יוון והלוגו היה איש שזורק צלחת על ג'וק – יצירתי לא?
איחרנו להדברה? ההדברה חינם
התקלקל לי המקרר. בעל הדירה אמר לי תזמין מישהו ונתקזז אחר-כך. לא ידעתי כמה הדבר הקטן הזה יהיה מסובך.
מצאתי מישהו דרך האינטרנט וקבענו בין 14:00-15:00, יופי חשבתי איך שאני אצא מהלימודים ישר הוא יגיע, פנטסטי.
השעה 15:00 הגיעה ואף אחד לא התקשר, מוזר חשבתי לעצמי, מה ככה זה עובד? יאללה נרים טלפון. "הלו? כן זה דור, מתי אתה מגיע אחי? -"עד 16:00 אני אצלך" -"יאללה אני מחכה תודה".
כמובן שכבר לא הייתי שבע רצון מכל התהליך אבל ניחא, כמה פעמים אני אצטרך לתקן את המקרר. טוב השעה 16:00 גם היא הגיעה והטכנאי לא.
התקשרתי אליו ב 16:00 אמרתי לו, עזוב אל תגיע.
ואז נולד לי הרעיון – "איחרנו להדברה? ההדברה חינם" – בעצם מדובר כאן בחוזה – ביני לבין הלקוח – שקודם כל אני אגיע בזמן – אחר כך נדבר על מזיקים ואיך פותרים את הבעיה.
בפועל – הדבר לא קשה אם יודעים לא לדחוס עבודה אחת על השנייה וכבר יוצרים סביבה נעימה מול הלקוח שכנראה נתקל בלא מעט "בעלי מקצוע" שרלטנים, מאחרים וכאלה שרק רוצים לתת עקיצה.
מעבר לבדיחה הקבועה שהייתה – "אפשר לקבוע איתך ושתאחר?" שכבר שברה את הקרח ביני לבין הלקוח.
הלקוח הראשון
דירת 3 חדרים בבת ים – 180 ש"ח.
איזו התרגשות (אני מזכיר לכם, כשעבדתי אצל אותו מדביר עשיתי המון הדברות), אבל הפעם מישהו הזמין אותי – ישר מהאינטרנט (כן, מאותו אתר שניגן מוזיקה יוונית והיה מלא דגלי יוון ברקע), עם הקבלות שלי, המגנטים שלי והכל שלי.
כמובן שללקוח לא נתתי להרגיש כלום, מבחינתו לא רק שאני גר לידו בבת ים (אחרת מי היה מזמין מדביר מירושלים בשביל שידביר בבת ים תמורת 180 ש"ח), אני גם מנוסה ומבחינתי זה בקטנה. נסעתי עם הג'וי רייד שנת 2009 שלי, מבסוט, שהנה הדרך שלי מתחילה (אמנם תמיד ראיתי את עצמי עושה את זה "על הדרך" אבל את הלקוח הראשון תמיד זוכרים).
מאז ועד היום (ה 26.02.24) – אנחנו כבר עם אלפי לקוחות, מעל 760 מדרגים במידרג, 250 המלצות בגוגל ועוד ועוד, היריעה קצרה מלהרחיב לכן אשמור לכם קצת לפרק הבא.
בפרק הבא
איך כל לקוח חשב שאני גר בעיר שלו? למה זה חשוב? ולמה נסעתי מירושלים לכפר סבא בשביל 600 ש"ח? (הייתי ממש בסכנת סירוב בכרטיס אשראי), חכו בסבלנות לכתבה הבאה (שתפורסם כל שלושה ימים).
