חולד – המכרסם שיוצר בורות באדמה – איך לזהות ולהתמודד?
החולד הוא מזיק תת-קרקעי בעל השפעה משמעותית על גינות, שדות ותשתיות קרקע. חרף גודלו הקטן ומראהו התמים, הוא גורם לנזקים ניכרים הן לצמחייה והן לקרקע. יאללה בואו נצלול כיצד לזהות את החולד, להבין את הנזקים שהוא גורם, וליישם פתרונות יעילים למניעתו.
מאפיין | תיאור מפורט |
---|---|
שם מדעי | Spalax ehrenbergi |
מראה חיצוני | גוף גלילי בצבע חום-אפרפר, עיניים מכוסות עור, שיניים חותכות בולטות. |
בית גידול | מחילות תת-קרקעיות באדמה רכה, נפוץ בגינות פרטיות ובשדות חקלאיים. |
פעילות יומית | פעיל בעיקר בשעות הלילה ובשעות הבוקר המוקדמות. |
צורת פעולה | חופר מחילות עמוקות ומותיר ערימות עפר בצורת חרוט. |
אזורי תפוצה | נפוץ בעיקר במרכז הארץ (אנחנו אישית נתקלנו בחולד בראשל”צ, חולון, מודיעין והסביבה (אזור שילת) ירושלים ופרדס חנה. |
זיהוי ונזקים הנגרמים על ידי החולד
איך לזהות נוכחות של חולד?
- ערימות עפר בצורת חרוט: סימן ההיכר הבולט ביותר לפעילות החולד.
- צמחייה פגועה: שורשים ופקעות נאכלים, מה שמוביל לקמילת צמחים.
- מחילות קרסות: בורות קטנים באדמה הם סימן לפעילות ישנה של חולד.
- פעילות בקרקע רכה: חולד חופר באדמה רכה ונמנע מקרקע סלעית.
מהם הנזקים שחולד גורם?
- נזק לצמחייה: פגיעה בשורשים, פקעות ועצי פרי.
- השפעה על תשתיות הקרקע: קריסות קרקע מסוכנות בגינות ובשדות.
- נזק כלכלי לחקלאות: החולד עלול להשמיד יבול שלם.
- פגיעה אסתטית בגינה: ערימות העפר משבשות את יופייה של הקרקע.
איך למנוע מהחפרפרת להרוס את הגינה?
ראשית, התקינו רשתות קרקע ייעודיות מתחת לאדמה (זה אפשר לעשות כשהגינה חדשה, אם אתם כבר בגינה קיימת, התקדמו לטיפ הבא..) כדי למנוע מהחולד לחפור ולפגוע בשורשי הצמחים.
שנית – צמחים דוחי חולדים כמו שום, בצל ורוזמרין, שהריח שלהם מרתיע את המזיק.
שלישית – הקשו והדקו את הקרקע באופן קבוע, כיוון שחולד מעדיף אדמה רכה וקלה לחפירה.
רביעית – הקפידו לייבש מקורות מים מיותרים בגינה, שכן לחות גבוהה מושכת חולדים
חמישית – אם הבעיה בחיתוליה – שימוש במכשירים אולטרסוניים שמייצרים גלי קול בתדרים שאינם נסבלים עבור החולד (לצערי ניסינו וזה לא עובד אבל אולי לכם יהיה מזל טוב יותר), בשילוב תחזוקה שוטפת וניקיון הגינה, ייצור סביבה שאינה ידידותית למזיק וישמור על הגינה שלך בריאה ומטופחת לאורך זמן.
על החולד והדברת חולד (הדברת חפרפרת)
נתחיל מהסוף – איך מתבצעת הדברת חולד?
החולד כאמור יוצר תלוליות של חול באדמה (זה סימן הזיהוי העיקרי כי לא רואים כמעט את החולד בפעולה – שכן הוא נוטה להישאר במנהרות שהוא בונה). לכן, באותן תלוליות:
1. חופרים את התלוליות הללו.
2. מחדירים את הרעלים.
3. מכסים חזרה את התלוליות.
4. לאחר 14 יום אתם תראו שאין יותר תלוליות חול חדשות ותדעו שבעיית החולדים מאחוריכם.
האם הדברה אולטסונית עובדת?
ניסינו לא מעט, והלוואי שכן, אבל לצערי לא.
הדברת חפרפרת (מה היו עושים בעבר)
בעבר היו מחדירים גז (פוספין, זה שהרג 2 ילדים בירושלים מש’ גרוס) לבטן האדמה על מנת לחסל את החולדים – השיטה הזאת מסוכנת, משאירה שארתיות גבוהה מאוד של חומרי הדברה מסוכנים בקרקע ונכון ל 6.1.25 – אין צורך להשתמש בשיטה הנ”ל כדי לפתור את בעיית החולדים – היא מסוכנת לבעלי חיים, מסוכנת מאוד לאנשים, חובה לאטום היטב את המחילות לאחר מכן, ולצערי יכולה לגרום יותר נזק מתולעת.
על החולד – באריכות:
החולד, הידוע בשם המדעי Spalax ehrenbergi, הוא מכרסם תת-קרקעי ייחודי הנפוץ ברחבי ישראל, במיוחד באזורים חקלאיים וגינות פרטיות. לחולד גוף גלילי ומוארך בצבע חום-אפרפר, עיניים מכוסות עור שאינן תפקודיות ושיניים חותכות יוצאות מן הכלל – המשמשות אותו לחפירה בלתי פוסקת באדמה.
בית הגידול המועדף עליו הוא קרקעות רכות ופוריות שבהן הוא חופר מחילות מורכבות היוצרות ערימות עפר קטנות בצורת חרוט על פני הקרקע. החולד נחשב לאחד המזיקים המשמעותיים בתחום החקלאות בישראל, בשל נטייתו לפגוע בשורשים, פקעות וגבעולים של צמחים, דבר שגורם לנזקים ישירים ליבולים ולצמחייה.
פעילותו האינטנסיבית של החולד בשדות חקלאיים וגינות פרטיות אינה רק פוגעת בצמחייה, אלא גם עלולה לגרום לבעיות מבניות בקרקע. מערכות המחילות המסועפות שהוא יוצר גורמות לחללים תת-קרקעיים, אשר עם הזמן עלולים להוביל לקריסות קרקע ולהפוך את האדמה לבלתי יציבה. בנוסף, החולד מהווה מטרד אסתטי, כאשר הערימות שהוא משאיר על פני השטח פוגעות ביופי הגינה או השדה – באופן אישי נתקלתי בבית של קבלן גדול (אחד הגדולים בארץ, עם גינה רחבת ידיים ומדשאות מוריקות, עד שהגיע החולד לסביבה והחל כל 5-100 מ’ ליצור את אותן תלוליות אדמה) – דבר שכיער את האזור עד שגמרנו עם החולדים והגינה חזרה לקדמותה.
בישראל, החולד נפוץ בעיקר במרכז הארץ ובאזורי השפלה, אך ניתן למצוא אותו גם בצפון ובדרום הארץ, במיוחד באזורים שבהם קיימים שדות חקלאיים וגינות פרטיות. פעילותו מוגברת בעיקר בעונות המעבר, כאשר תנאי הקרקע לחים ומאפשרים לו לחפור בקלות. למרות היותו יצור שמעדיף לחיות מתחת לאדמה, השפעתו מורגשת היטב מעל הקרקע, דבר שמוביל רבים לחפש פתרונות להדברתו ולהרחקתו.
על החולד בישראל בנקודות מפתח:
- שם מדעי ומראה:
- החולד (Spalax ehrenbergi) הוא מכרסם תת-קרקעי עם גוף גלילי, צבע חום-אפרפר ועיניים מכוסות עור שאינן תפקודיות.
- מצויד בשיניים חותכות המאפשרות לו לחפור מחילות.
- בית גידול:
- נפוץ בקרקעות רכות ופוריות, בעיקר בגינות פרטיות, שדות חקלאיים ואזורים פתוחים.
- יוצר מחילות מסועפות ותלוליות עפר בצורת חרוט על פני הקרקע.
- נזקים עיקריים:
- פוגע ישירות בצמחייה על-ידי אכילת שורשים, פקעות וגבעולים.
- מערכות המחילות עלולות לגרום לקריסות קרקע ולפגיעה במבנה הקרקע.
- ערימות עפר פוגעות באסתטיקה של גינות ושדות.
- אזורים בישראל:
- נפוץ במרכז הארץ ובשפלה, אך נמצא גם בצפון ובדרום, במיוחד באזורים חקלאיים.
- פעיל במיוחד בעונות המעבר, כאשר הקרקע לחה ונוחה לחפירה.
- אתגרי התמודדות:
- החולד מהווה מטרד אמיתי לחקלאים כי יבול שלם עלול להיפגע, בעלי גינות פרטיות (מהרס הגינה שבעלי גינות פרטיות כל כך אוהבים להשקיע בהן)
- התנהגות ופעילות:
- יצור לילי ברובו, עם פעילות מוגברת בשעות הבוקר המוקדם מאוד, הערב והלילה.
- מושפע מתנאי קרקע לחים ומעדיף סביבות נטולות סלעים.
חפרפרת בישראל
חפרפרת בישראל (האם קיימת חפרפרת) – טעות נפוצה – הרבה פעמים משייכים חולד לחפרפרת.
בישראל אין חפרפרות מהסוג המוכר באירופה ובצפון אמריקה, המשתייכות למשפחת החפרפרתיים (Talpidae). בלבול נפוץ מתרחש בשל הדמיון בין החולד (Spalax ehrenbergi), שהוא יונק תת-קרקעי הנפוץ מאוד בישראל, לבין החפרפרת.
הבדלים מרכזיים:
- החולד הוא בעל חיים ממשפחת החולדיים (Spalacidae), ונפוץ בישראל בעיקר באזורים עם קרקע רכה כמו מרכז הארץ, הנגב והגליל.
- החפרפרת, לעומת זאת, נפוצה בעיקר באירופה ובאזורים ממוזגים אחרים, ומעדיפה קרקעות לחות באזורים קרירים.
מדוע אין חפרפרות בישראל?
ישראל נמצאת באזור גיאוגרפי ואקלים שאינו מתאים לחפרפרות. החפרפרת מעדיפה סביבות עם קרקע לחה ואקלים קריר, תנאים שאינם קיימים ברוב שטחה של הארץ. החולד, לעומת זאת, מותאם היטב לתנאי הסביבה המקומיים, ולכן הוא היונק התת-קרקעי הנפוץ בארץ.
מה ההבדל בין החפרפרת לחולד?
החפרפרת והחולד הם שני יצורים תת-קרקעיים שמבלבלים לעיתים קרובות, אך יש ביניהם הבדלים משמעותיים מבחינת מראה, ביולוגיה, התנהגות, ותפקידים אקולוגיים.
הבדלים עיקריים בין חפרפרת לחולד:
מאפיין | חפרפרת | חולד |
---|---|---|
סוג בעל חיים | יונק ממשפחת החפרפרתיים | יונק ממשפחת החולדיים |
מראה חיצוני | גוף קטן וגלילי, פרווה כהה (חום-אפור), עיניים קטנות | גוף גלילי, צבע אפרפר-חום, עיניים מכוסות בעור |
עיניים ותפקודן | עיניים קטנות אך מתפקדות | עיניים מנוונות ולא תפקודיות |
איברי חישה | אף ורגליים קדמיות רחבות, מותאמות לחפירה | שיניים חותכות גדולות במיוחד המשמשות לחפירה |
אזור מחייה | נפוצה בעיקר באזורים קרירים ורטובים, אדמה רכה (לא נפוצה בישראל כלל) | מותאמת לאדמות חמות ויבשות, נפוצה בעיקר בישראל |
מחילות | מחילות רדודות, נתיב הליכה ברור עם תלוליות קטנות | מחילות עמוקות, ערימות עפר בצורת חרוט |
תזונה | טורפת: אוכלת תולעים, חרקים ורכיכות | צמחונית: ניזונה מפקעות, שורשים וגבעולים |
נזק לגינה | נזק מינורי – בעיקר הרס קל של דשא ופרחים | נזק משמעותי – חיתוך שורשים, פגיעה ביבולים, יצירת תלוליות חול. |
תפוצה בישראל | נדירה יחסית, בעיקר באזורים צפוניים וירוקים | נפוצה מאוד בכל הארץ, בעיקר במרכז ובדרום |
הדברת חולד (הדברת חפרפרת) – שאלות נפוצות
שאלה: איך לזהות בוודאות שיש חולד בגינה?
תשובה: ערימות עפר בצורת חרוט, צמחייה פגועה וקריסות קרקע הם סימנים ברורים.
שאלה: האם ניתן להרחיק חולד בלי להזיק לסביבה?
תשובה: כן, צמחים דוחי חולד ומכשירים אולטרסוניים הם פתרונות ידידותיים לסביבה (מידת היעילות שלהם מוטלת בספק).
שאלה: מה הדרך הטובה ביותר למנוע חזרת חולד?
תשובה: הדברה יעילה שתמגר את התופעה ואז כלים למניעת חזרת החולד שמנינו בכתבה.
שאלה: מתי כדאי לפנות להדברת חולד?
תשובה: האמת שבתלולית הראשונה – כיוון שבאמת ניסינו המון שיטות “טבעיות” אך ללא הצלחה יתרה. ככל שנמגר את התופעה כשהיא רק מתחילה ככה הגינה והיבולים פחות ינזקו.
מחיר הדברת חולד
מחיר הדברת חולד וחפרפרות תלוי שטח, תלוי הבעיה (אם היא רק התחילה או לא) ומתחיל ב – 400 ש”ח לגינה.
כדי לתת לכם את המחיר המדויק הדבר הטוב ביותר הוא שתתקשרו אלינו, תתארו לנו את הבעיה, תוכלו לצרף סרטון או תמונות כדי שנעריך את הנזק וניתן לכם מחיר מדוייק בטלפון.
נושאים רלוונטים – שבטוח תרצו לקרוא מהם עוד: